הבסיס שלה מורכב מכמויות שנות של מתיכים + אלומינה + סיליקה. היחסים השונים ביניהם יובילו לכך שהגלזורה תינתך בטמפ' מסויימת.
רוב הבסיסים של הגלזורה נקיים מצבע, כלומר, שקופים. להם אנחנו מוסיפות צובענים שונים.
כדי לקבל גלזורות לבנות יש אפשרות להשתמש במספר חומרים:
בדיל - נותן לזיגוג צבע לבן יפה ואינו פוגע בברק הזיגוג. מוסיפים בין 5% ל-10% (לעיתים אפילו 2% מספיקים) ממנו לתרכובת בשביל לקבל צבע לבן. הבדיל מסייע ליציבות הזיגוג, דבר שמהווה יתרון ומונע מצב בו גלזורה אשר נוזלת מהכלי בעת השריפה. החיסרון שלו הוא יוקר האבקה, כמו כן כשיש כרום לידו הוא מגיב אליו ומשנה את ציבעו לורוד.
צירקון - גורם לזיגוג להיות אטום, מלבין אותו. נקודת ההיתוך שלו מאוד גבוהה (2700 מעלות צלסיוס) ולכן יכול לפגוע בברק של הזיגוג. כדי לודא שהזיגוג לא יהפך למט רצוי להוסיף לתרכובת סידן ומגנזיום. בדרך כלל מוסיפים בין 7% ל-12% מהצירקון כדי להלבין את הגלזורה.
טיטן - הוספת טיטן לזיגוג יהפוך אותו למט, בכמויות גדולות הוא גם יוסיף גוון צהבהב. הנוכחות שלו בזיגוג יכולה לתרום להיווצרות קריסטלים ולכן יש כאלה שמוסיפים אותו בכמויות קטנות לזיגוגים כדי לעודד תופעה זו.
צובען סינטטי לבן - צובען לבן שהופק במעבדה. הוספתו לזיגוג תתיתן לנו צבע לבן נקי ויפה, אך הוא יקר ויש להוסיף לפחות 10% ממנו לתרכובת כדי להשיג גוון לבן חזק.
אלומינה - קאולין או בולקליי - בנוסף לכך שהיא מלבינה את הזיגוג, היא גם תורמת ליצבות שלו. ככל שתכולת האלמינה בזיגוג תעלה ותגדל כך הוא ינטה להיות יותר מט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה