אנגוב זהב עירית אבא

מאפיינים - אטומה, בעלת ברק מתכתי, נוזלת, מגע משי 

צבע ברוזה זהובה, כשהיא דקה צבע שחור פחם.

הגלזורה צריכה להיות מונחת בשכבה עבה כדי שיווצר הגוון הזהוב הרצוי, אבל, יש להיזהר כי היא נוטה לנזילות.

יש פה 'העמסה' של תחמוצות כדי ליצור צבע מתכתי. המנגן מופיע באחוזים גבוהים ואליו הוסיפו קובלט, נחושת וברזל, שנמצא בתוך חרסית המוצא. הקוורץ והפריטה נמצאים כדי ליצור זכוכית ולהפוך את התרכובת לזיגוג.

בשל כמויות המנגן הגבוהות הזיגוג אינו מתאים לשימוש על כלי אוכל.

טמפרטורת שריפה 1220 מעלות צלסיוס, שריפת חשמל 

המתכון המקורי: 

יהוא - 30 ג'

חרסית נגב - 10 ג'

מנגן - 40 ג'

נחושת - 5 ג'

קובלט - 2 ג'

פריטה בורקס - 20 ג'

קוורץ - 10 ג'

*חרסית יהוא וחרסית הנגב הן חרסיות שכבר לא נפוצות ולכן החלפתי אותן בחרסית מוצא.

המתכון לטסט של 100 גרם:

מוצא - 40 ג'

מנגן - 40 ג'

נחושת - 5 ג'

קובלט - 2 ג'

פריטה בורקס - 20 ג'

קוורץ - 10 ג'

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

מקרא התמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

אנגוב זהב שלומית

מאפיינים: אטומה, נוטה לנזילות, מראה מט-אבני, בעלת ברק עמום.

גוון שחור מט כשהיא דקה, רק במקומות עם עובי זיגוג רב, הגוון הופך לברונזה זהוב. 

הבסיס של הזיגוג הוא חרסית אדומה עשירה בברזל, אליה הוסיפו מתיכים, שהם, הפריטה והקוורץ. ישנו כאן בולקליי כדי לייצב את הזיגוג ולמנוע ממנו לנזול. הטפטפון הוא דבק שנעלם בשריפה ונמצא בתרכובת כדי להקל את היצמדותה לחרס לפני השריפה. את צבע הגלזורה יוצרים החרסית האדומה הרוויה בברזל, הכמות הגדולה של המנגן והנחושת.

בשל כמויות המנגן הגבוהות הזיגוג אינו מתאים לשימוש על כלי אוכל.

טמפרטורת שריפה 1220 מעלות צלסיוס, שריפת חשמל 

מתכון לטסט של 100 גרם :

GRT חרסית (חרסית אדומה)- 60 ג'

בולקליי - 5 ג'

קוורץ - 5 ג'

פריטה 3134 - 15 ג'

מנגן - 45 ג'

נחושת קרבונט - 5 ג'

טפטפון - 1 ג'

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

                                                                            מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גלזורה שחור משחור עם קמצוץ זהב

 

מאפיינים - אטומה, בעלת ברק עמום, מגע יבש וקצת אבני. מאוד יציבה - גלזורה שנותנת אפקט יבש.

צבע חום כהה מתכתי, כשהיא דקה צבעה שחור ובמקומות בהם היא מאוד עבה יש ניצנוצי ברונז זהב גבשושיים למגע.

לא הייתי קוראת לתרכובת זו גלזורה. זה בעצם המון מנגן עם קצת נחושת, שהוסיפו להם קאולין כדי לחבר אותם לחימר ולייצב אותם. זה מעין אנגוב עם אפקט מעניין. 

בשל כמויות המנגן הגבוהות הזיגוג אינו מתאים לשימוש על כלי אוכל. 

 טמפרטורת שריפה 1220 מעלות צלסיוס, שריפת חשמל 

מתכון לטסט של 100 גרם:

מנגן - 30 גרם

קאולין - 10 גרם

נחושת אוקסיד -  3.3 גרם

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

                                                                          מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

אנגוב/זיגוג שחור זהב ג'קרנדה

 

מאפיינים: אטומה, ברק עמום, נוזלת, מגע משי.

צבע ברוזה זהוב כשהיא עבה, גוון שחור פחם כשהיא דקה. 

יש במתכון שתי סוגי חרסיות 'מלוכלכות' בברזל, הפריטה והקוורץ הם בתפקיד יוצרי הזכוכית ויש גם מסה מאוד גדולה של תחמוצות, 50%, שנותנות צבע לגלזורה וגם מתפקדות כמתיך.

הגלזורה אינה מתאימה לכלי אוכל בשל כמות התחמוצות הרבה בה. 

טמפרטורת שריפה 1180 - 1220 מעלות צלסיוס, שריפת אוקסידציה.

מתכון לטסט של 100 גרם:

מוצא  - 30 ג'

פריטה בורקס - 20 ג'

נגב ס'5 - 10 ג'

קוורץ - 10 ג'

מנגן אוקסיד - 40 ג'

נחושת קרבונט - 8 ג'

קובלט קרבונט - 2 ג'

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גלזורה ברונזה

 

מאפיינים: ברק מתכתי-עמום, אטומה, מגע משי. 

גוון ברונזה זהוב כשהיא עבה, כשהיא דקה הגוון נהיה חום ברוזה כהה.

נוזלת שהיא עבה, אבל לא 'רצה', כלומר גם שהיא נוזלת היא לא נופלת מהכלי.  

הבסיס שלה הוא חרסית מוצא, שזו חרסית 'מלוכלת' בברזל, צבעה לפני השריפה הוא צהבהב. יש בה קצת בולקלי שמייצב אותה, 10% מתיכים כדי ליצור מסה זכוכתית טובה וכמות רבה של תחמוצות שנותנות לה צבע וגם מהוות גורם מתיך בפני עצמן. 

יש בזיגוג זה כמות עצומה של מנגן - 33%, כך שהיא לא מומלצת לשימוש על כלי אוכל.    

טמפרטורת שריפה 1220 מעלות צלסיוס, שריפת אוקסידציה.

מתכון לטסט ל-100 גרם:

מוצא  - 44 ג'

בולקליי - 4 ג'

קוורץ - 4 ג'

גרסטלי בורט - 7 ג'

מנגן אוקסיד - 33 ג'

נחושת קרבונט - 4 ג'

קובלט קרבונט - 4 ג'

 מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גלזורות מתכות

כול התלמידים שלי תמיד הגיעו לשלב בו הם שאלו : יש בסטודיו גלזורה זהב???

אז בואו אפשר, וכדאי, לתת להם הסבר מהו לסטר זהב, מהי שריפה שלישית ולמה הוא צריך טווח טמפרטורה שונה. מה המחיר 

של זה כלכלית ובריאותית (האם הרחתן לסטר זהב לאחרונה וחטפתן כאב ראש?). וכן לסטר זהב  הוא מדהים ונפלא לצייר איתו 

ולכתוב ולעטר וכו', אבל אני מניחה שלא כולן ירוצו להוציא 400 שקל על בקבוקון זהב. 

לכן אלוהי הטכנולוגיה המציאו את הגלזורות שמזכירות לנו זהב. אלה יותר אנגובים בהרכבם מגלזורות למען האמת. יש בהם 

אחוז גבוהה של תחמוצות שמתפקדות כמתיכים וברובן גם יש אחוז גבוה של חרסיות צבעוניות שמכילות בתוכן תחמוצות 

נוספות.

לרוב את הזיגוגים האלה צריך להניח בשכבה עבה בשביל האפקט הרצוי ולעיתים קרובות הם גם נוטים לנזול. כך שהכנסתם 

לסטודיו שלכן היא לשיקולכן בלבד. 

בנוסף כמויות המתיכים הגדולות בזיגוג קרוב לוודאי הופכות אותו ללא ראוי לשימוש על כלי אוכל, אז קחו זאת בחשבון.  

אספתי שישה מתכונים מסוג זה, כשאחד מהם יצא מאוד מעניין אבל ממש לא זהוב, אז בואו נצא לדרך...  

גלזורה זאב ערבות לבן מבריק

מאפיינים  - חצי אטומה, ברק משי עדין, יציבה

צבע - לבן חרסינה רגוע

גלזורה יפה, החומר שגורם לה להיות לבנה הוא הסטיין הלבן. המתיך העיקרי שלה הוא פלדספר אשלגני ולכן היא אינה מבריקה מאוד. 

אבל סטיין הוא יקר ואין באמת סיבה להשתמש בחומר זה כדי להלבין גלזורות, כשאנחנו יכולות לפנות לצירקון שזול יותר, אפילו שימוש בבדיל יצא יותר רווחי לדעתי.

 

*נלקחה מתוך קטלוג 1280מאת אגודת הקרמיקה

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר אשלגני - 55 ג'

קוורץ - 15 ג'

גיר - 15 ג'

צינק - 12 ג'

סטיין לבן - 10 ג'

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

גלזורה לבן טושיקו

מאפיינים:  חצי אטומה, מט-משי, יציבה

צבע - לבנונית, לבן עצם

לקחתי את הגלזורה הזו מאיזה ספר מתכונים מספריית בצלאל, ותכלס, היא נראית כמו גלזורה שלא ממש קיבלה את טמפ' ההתכה שהיא צריכה. אבל, יש לה איזה קסם מסויים והיא לא מחוספסת למגע וקצת מזכירה עצם ששוייפה היטב. בקיצר יש הרבה שהתלהבו ממנה.

מה שמלבין אותה ואוטם אותה הוא אחוז הקאולין הגבוה, הקורניסטון הוא ככל הנראה האחראי על אופי המט שלה. 

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר נתרני - 37.4 ג'

גיר - 18.7 ג'

צינק - 6.5 ג'

קורניסטון - 18.7 ג'

קאולין - 18.7 ג'

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

                                                                           מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידצי

הR - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גלזורה לבן מפעם

מאפיינים - חצי אטומה, מבריקה, משי, יציבה

צבע - לבנונוית, כמו לבן ישן

מי נותן לזיגוגים האלה את השמות שלהם, באמת, מה זה אומר לבן 'מפעם'. האם הוא נראה כמו צבע שהיו משתמשים בו בעבר? האם הברק שלו פועם? מי יודע

גלזורה טובה בסך הכל. החומרים שגורמים לה להיות לבנה הם הבדיל וה-10% קאולין. היא יציבה, שזה טוב. הבריום במתכון הופך אותה לנעימה ונותן לה איכות של משי. 

  

מתכון לטסט של 100 גרם:

פלדספר נתרני - 40 ג'

קוורץ - 30 ג'

גיר - 15 ג'

בריום - 10 ג'

קאולין - 10 ג'

בדיל - 7 ג'

לכמות של קילו גלזורה הכפילו את הכמויות פי 10.

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

 מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גלזורה לבן מלכה

מאפיינים - גלזורה אטומה, מט-משי, יציבה

צבע - לבן חם עם קריסטלים קטנים, נהיית לבן בז חם על חמרים כהים.

החומר בתרכובת שמלבין את הזיגוג הזה הוא הקאולין. יש בתרכות נוכחות של קוורץ, צינק ורוטיל, יחד הם יוצרים קריסטלים קטנים על פני שטח הזיגוג. סך הכל גלזורה נעימה ויציבה. הצהבהבות שלה גוברת כשמניחים אותה על חימרים כהים.

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר נתרני - 60 ג'

קוורץ - 8 ג'

גיר - 16 ג'

צינק - 5 ג'

טלק - 4 ג'

קאולין - 10 ג'

בנטוניט - 2 ג'

רוטיל - 2.5 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10.

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

                                                                            מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גזורה לבן אבני

מאפיינים - לבנה, אטומה, אבנית ומחוספסת למגע.

הזיגוג במתכון הזה הוא בעל אופי אטום בגלל הוולפסטוניט, והוא ככל הנראה אבני למגע בגלל כמות הפלדספר האשלגני.

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר נתרני - 15 ג'

פלדספר אשלגני - 30 ג'

קוורץ - 20 ג'

גיר - 10 ג'

וולפסטוניט - 15 ג'

טלק - 10 ג'

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

                                                                           מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גלזורה לבן מט אלישבע

גלזורה  חצי אטומה, מט-משי, קרקלים, יציבה

צבע - לבנונית

החומר שגורם לזיגוג זה להיות לבן הוא הבדיל, שנמצא במינון של 2.5%, זהו מינון נמוך יחסית ולכן הגלזורה לא אטומה לחלוטין וניתן עוד להבחין בפני השטח של הכלי מתחתיה.

לעיתים נוצרים בזיגוג זה קרקלים ואז יש אופציה למרוח על הכלי תחמוצת מהולה במים, לדוגמא קובלט, לנגב את השאריות שלא נספגו בסדקים. לשלוח לעוד שריפה ואז והקרקלים יצבעו בכחול.  חשוב לשים את הכלי בשריפה נוספת כי הקובלט רעיל לפני שהוא מתמזג עם הזיגוג בחום השריפה.

מומלץ לזגג דק ולזגג משני הצדדים, פנים וחוץ אחרת הכלי יקרע מהמתחים שתיצור הגלזורה. משום כך, לא כדי לזגג גלזורה מבריקה מצד אחד של הכלי וגלזורה מט מצידו האחר. המתחים שיווצרו בין שני פני השטח עלולים להוביל להיווצרות סדקים בכלי. 

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

מתכון לטסט של 100 ג' :

פלדספר נתרני - 80 ג'

גיר - 16 ג'

גרסטלי בורט - 0.5 ג'

צינק - 0.5 ג'

בולקלייי - 2 ג'

קאולין - 3 ג'

בנטוניט - 1 ג'

בדיל - 2.5 ג'

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

                                                                        מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גלזורה לבן בוץ

זוכרות את גלזורה בוץ סדוק שיש בה המון מגנזיום אבל גם כמות גדולה של מתיכים אחרים והיא לא הייתה גלזורה מתקצרת כמו שציפיתי?, אז מסתבר שהיא בעצם הייתה אמורה להיראות ככה (כמו בתמונה למעלה), אבל למתכון השתרבבו הטלק והוולפסטוניט, ושינו לגמרי את ההופעה שלה. 

ככה זה מה שקורה שיש לי דיסלקציה ואני מנסה להיות מסודרת, אבל תראו ככה נולדות גלזורות חדשות.

אז זה המתכון של זיגוג לבן בוץ, זוהי גלזורה לבנה, אטומה, חצי מבריקה, בעלת אופי מתכדרר. היא יוצרת איים של גלזורה על פני השטח. בשונה מזיגוג 'ג'ירף מתכווץ' אלה איים רכים ועגלגים. ככל שהזיגוג מונח עבה יותר כך האיים גדלים.

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

מתכון לטסט של 100 גרם :

גרסטלי בורט - 20 ג'

מגנזיום - 30 ג'

צירקון - 6 ג'

נפלין סייאנט - 50 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10.

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

                                                                           מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס