גלזורה לבן נעמה

זוהי גלזורה לבנבנה, אפרפרה, היא יציבה, חצי אטומה.

החומרים בתרכובת שמלבינים את הזיגוג הזה הם בדיל וקאולין. 

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

 

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר נתרני - 60 ג'

קוורץ - 20 ג'

גיר - 20 ג'

מגנזיום - 5 ג'

צינק - 5 ג'

קאולין - 5 ג'

בדיל - 3 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10.

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

מקרא תמונה
P - פורצלן
SM - חימר לבן
GG - חימר אפור
OX - אוקסידציה
R - רדוקציה
משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס
משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גלזורה לבן אילנה

זוהי גלזורה לבנה, חצי אטומה, מבריקה. יציבה.

מאוד דומה לגלזורה רון רויי, אבל פחות אטומה ואפשר לראות בצילום שמבחינים בצבע החרס עליו היא מונחת.

החומרים בתרכובת שמלבינים את הזיגוג הזה הם בדיל, קאולין וצירקון. 

נוכחות הבריום בזיגוג נותנת לו איכות מגע משי נעימה והכמות של הקאולין בתרכובת הופכת את הזיגוג ליציב ואטום כמעט לגמרי.

זיגוג טוב לטכניקת מיוליקה. טכניקה שבה מציירים בעזרת תחמוצות מהולות במים ע"פ זיגוג.

כדי לצייר יש לערבב כפית של תחמוצת + 1/2 כפית גיר.  אם רוצים לצייר בעזרת לקובלט יש להוסיף לו גם 1/3 כפית של ברזל אדום אוקסיד. בזיגוג יש בדיל ולכן אם נצייר עם מעט כרום נקבל גוונים ורודים.

*אם מעוניינים לשנות את צבע הזיגוג לצבע אוקר חם מבריק, מעין חום בהיר דבשי, יש להוסיף למתכון 3% ברזל אדום.

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

 

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר נתרני - 40 ג'

קוורץ - 30 ג'

גיר - 15 ג'

בריום - 10 ג'

צינק - 10 ג'

צירקון - 2 ג'

קאולין - 10 ג'

בדיל - 5 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

גלזורה לבן מיכל

מאפיינים - אטומה, מבריקה, יציבה

צבע - לבנה, בעלת גוון פנינה.

*טיפ- אם מנגבים אותה וכל מה שנשאר על פני הכלי מהזיגוג הוא שכבה דקה אז אחרי השריפה היא תהיה בגוון כסוף.

החומרים בתרכובת שמלבינים את הזיגוג הזה הם טיטן ובולקליי. יש בזיגוג קוורץ, צינק וטיטן, זה לצד זה, ולכן יופיעו על פני השטח של הזיגוג קריסטלים קטנים יפים.

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

 

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר נתרני - 39 ג'

קוורץ - 26 ג'

גיר - 14 ג'

צינק - 12 ג'

טיטן - 4.5 ג'

בולקלייי - 4.5 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10.

*מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

*מתאימה גם לרדוקציה (לפחות עד 1260 מעלות צלסיוס). ברדוקציה צבעה משתנה והפך לתכלת מנוקד בכתמים תכלכלים וורודים, יפה מאוד לטעמי ומזכיר קצת כוכב נבולה. 

השינוי בשריפת רדוקציה

                                                                           מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גלזורה לבנה ה'1

מאפיינים - חצי אטומה, מאוד מבריקה, נוטה לנזילות וביעבוע כשהיא עבה.

צבע - לבן פנינתי טיפה תכלכל

החומר בתרכובת שמלבין את הזיגוג הזה הוא הטיטן. נוכחות הצינק לצד הטיטן גורמת להופעת קריסטלים קטנים על פני הזיגוג.

גלזורה מאוד מבריקה, מזכירה בברק שלה פנינה.

כפי שאתן רואות אין בה כלל חרסיות ולכן היא לא ממש יציבה ולעיתים עושה בעיות כאשר היא מזוגגת עבה מדי על פני החרס. 

נהיית גלזורה ציבעונית משחקת כשמוסיפים לה תחמוצות מתכת. לדוגמא, יש להוסיף 2% נחושת קרבונט על מנת לקבל גוון טורקיז.

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

* לא ניסיתי זאת, אך נאמר לי, שהיא מתאימה גם לרדוקציה, ולקבלת גוון חציל ברדוקציה יש להוסיף למתכון :

   ברזל-4% + קובלט-1%.  

 

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר נתרני - 55 ג'

קוורץ - 12 ג'

גיר - 15 ג'

צינק - 12 ג'

טיטן - 5 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10.

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

גלזורה דוב לבן

זוהי גלזורה לבנה צבהבה, אטומה ומבריקה מעט. 

היא מאוד מושפעת מהחימר עליו היא מונחת, וככל שהוא כהה יותר היא נהיית חומה.

החומרים בתרכובת שמלבינים את הזיגוג הזה הם טיטן ובדיל. כמות הקאולין הגדולה גורמת לכך שזהו זיגוג אטום. 

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

 

מתכון לטסט של 100 גרם :

קוורץ - 12.5 ג'

גיר - 10.5 ג'

גרסטלי בורט - 10.5 ג'

ליתיום - 6 ג'

נפלין סייאנט - 42 ג'

טיטן - 6 ג'

קאולין - 12.5 ג'

בדיל - 4 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

גלזורת ג'ירף מתכווץ

מאפיינים -  אטומה, מט-משי ומתקצרת

צבע - לבן

החומרים בתרכובת שמלבינים את הזיגוג הזה הם קאולין ומגנזיום. יש מעל ל30% מגנזיום במתכון, כמות כזו גדולה גורמת לזיגוג להיות בעל איכות של זיגוג מתקצר, כלומר, מתכווץ לתוך עצמו ויוצר איי גלזורה על פני החרס. אפשר לראות בטסט שככל שהשכבה של הזיגוג עבה יותר כך נוצרים גם 'איים' גדלים יותר.

לפני השריפה לזיגוג זה יש נטיה להתקלף וליפול המחרס כך שצריך להיזהר איתו. אפשר למרוח על פני הכלי תחמוצת כמו ברזל או קובלט שתסייע להדבקה שלו, הוספת התחמוצת תשפיע על הגוון הסופי של הזיגוג

לדוגמא כלי שנמרחה עליו תחמוצת ברזל אדום ואז נטבל בגלזורה:

 

ודוגמא נוספת לאובייקט שנמרחה עליו תחמוצת קובלט לפני הטבלתו בזיגוג, בשל נוכחות המגנזיום הקובלט קיבל גוון סגלגל:

 טמפרטורת שריפה 1220 מעלות צלסיוס, שריפת חשמל 

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר אשלגני - 31 ג'

גיר - 7.5 ג'

מגנזיום - 31 ג'

צינק - 5.5 ג'

פריטה בורט 3134 - 6 ג'

קאולין - 19 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

                                                                           מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גלזורת בוץ סדוק

מאפיינים - חצי שקופה, משי-מבריק מעט, יציבה, בעלת קרקלים.

צבע - קרם צהבהב, יש בה קרקלים גדלים. על חימרים כהים נעשית יותר צהבהבה.

החומר בתרכובת שמלבין את הזיגוג הזה הוא צירקון. לאיכות המט של הזיגוג תורמת כמות המגנזיום הגבוהה. בדרך כלל כמות כזו גדולה של מגנזיום במתכון הייתה גורמת לזיגוג להיות בעל איכות של זיגוג מתקצר, כלומר, מתכווץ לתוך עצמו ויוצר איי גלזורה על פני החרס. אבל פה יש לנו כבר 95% חומרים מתיכים בתרכובת לפני הוספת המגנזיום, ולכן הוא אינו גורם לתופעה זו. (ראו את הפוסט של גלזורה לבן בוץ).

על פני השטח של הזיגוג יש רשת סדקים מה שמהווה דקורציה מעניינת. אפשר לדגיש אותה על ידי הספגת הסדקים בדיו. 

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

מתכון לטסט של 100 גרם :

גרסטלי בורט - 20 ג'

מגנזיום - 30 ג'

צירקון - 6 ג'

נפלין סייאנט - 50 ג'

טלק - 10 ג'

וולפסטוניט - 15 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

גלזורה לבן שנהב

זוהי גלזורה אטומה, מבריקה, נוטה לנזילות. 

צבע - לבן בוהק פנינתי

החומרים בתרכובת שמלבינים את הזיגוג הזה הם טיטן וקאולין. 

יש בה אחוז גבוהה של מתיכים ויתכן שבגלל זה היא נוטה לנזילות. הנוכחות של הצינק לצד הטיטן גורמת להופעת קריסטלים קטנים בתוך הזיגוג.

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

 

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר נתרני - 30 ג'

קוורץ - 30 ג'

גיר - 20 ג'

צינק - 20 ג'

פריטה אלקלית 3110 - 10 ג'

טיטן - 7 ג'

קאולין - 5 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

                                                                            מקרא תמונה:

P - פורצלן

SM - חימר לבן

GG - חימר אפור

OX - אוקסידציה

R - רדוקציה

משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס

משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

גלזורה לבן רון רוי

מאפיינים - חצי אטומה, מבריקה, יציבה

צבע - לבן חרסינה

החומרים בתרכובת שמלבינים את הזיגוג הזה הם צירקון והכמות הגדולה של הקאולין.

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

 

מתכון לטסט של 100 גרם :

קוורץ - 23 ג'

גיר - 14 ג'

צירקון - 16 ג'

נפלין סייאנט -23 ג'

פריטה בורט 3134 -23 ג'

קאולין - 17 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10.

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

גלזורה אופיר לבן מט

מאפיינים - חצי אטומה, מט-משי, יציבה, בעלת קרקלים קטנים

צבע - לבנונית, לבן קר

זוהי גלזורה שהרכבתי באחד משיעורי הטכנולוגיה בבצלאל בהנחיית אלישבע רבין. זה הבסיס שלה, בגלל שיש בו כמות יחסית גדולה של מגנזיום הגוון לבן ואטום. כמו כן  יש לה איכות מט משי. יש בה גם פלדספר האשלגני שמשפיע על כך שזה זיגוג בעל אופי לא מבריק.

לא ניכר שהגלזורה משתנה מאוד כשמניחים אותה על חימרים שונים.

הנוסחא שלה תחזור במספר מתכונים, כל פעם בתוספת צובענים שונים. זיגוג זה יציב, מאוד נעים למגע ואינו מבריק רק בעל בוהק עדין.  

טמפ' השריפה היא 1220 מעלות צלסיוס וזו שריפת חשמל.

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר נתרני - 15 ג'

פלדספר אשלגני - 20 ג'

קוורץ -  16 ג'

גיר-  15 ג'

מגנזיום -  10 ג'

נפלין סייאנט - 20 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל כל חומר פי 10.

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.

גלזורות לבנות

גלזורה היא בעצם תרכובת של כמה אבקות שיחד יוצרות מסה זכוכיתית כשהן מגיעות לנקודת ההתכה.

הבסיס שלה מורכב מכמויות שנות של מתיכים + אלומינה + סיליקה. היחסים השונים ביניהם יובילו לכך שהגלזורה תינתך בטמפ' מסויימת.

רוב הבסיסים של הגלזורה נקיים מצבע, כלומר, שקופים. להם אנחנו מוסיפות צובענים שונים.

 

כדי לקבל גלזורות לבנות יש אפשרות להשתמש במספר חומרים:

בדיל - נותן לזיגוג צבע לבן יפה ואינו פוגע בברק הזיגוג. מוסיפים בין 5% ל-10% (לעיתים אפילו 2% מספיקים) ממנו לתרכובת בשביל לקבל צבע לבן. הבדיל מסייע ליציבות הזיגוג, דבר שמהווה יתרון ומונע מצב בו גלזורה אשר נוזלת מהכלי בעת השריפה. החיסרון שלו הוא יוקר האבקה, כמו כן כשיש כרום לידו הוא מגיב אליו ומשנה את ציבעו לורוד.

צירקון - גורם לזיגוג להיות אטום, מלבין אותו. נקודת ההיתוך שלו מאוד גבוהה (2700 מעלות צלסיוס) ולכן יכול לפגוע בברק של הזיגוג. כדי לודא שהזיגוג לא יהפך למט רצוי להוסיף לתרכובת סידן ומגנזיום. בדרך כלל מוסיפים  בין 7% ל-12% מהצירקון כדי להלבין את הגלזורה.

טיטן - הוספת טיטן לזיגוג יהפוך אותו למט, בכמויות גדולות הוא גם יוסיף גוון צהבהב. הנוכחות שלו בזיגוג יכולה לתרום להיווצרות קריסטלים ולכן יש כאלה שמוסיפים אותו בכמויות קטנות לזיגוגים כדי לעודד תופעה זו.

צובען סינטטי לבן - צובען לבן שהופק במעבדה. הוספתו לזיגוג תתיתן לנו צבע לבן נקי ויפה, אך הוא יקר ויש להוסיף לפחות 10% ממנו לתרכובת כדי להשיג גוון לבן חזק. 

   

אלומינה - קאולין או בולקליי - בנוסף לכך שהיא מלבינה את הזיגוג, היא גם תורמת ליצבות שלו. ככל שתכולת האלמינה בזיגוג תעלה ותגדל כך הוא ינטה להיות יותר מט.

קצת לפני שנתחיל לחפור במתכוני זיגוגים

אז בפוסט הקודם הזכרתי שניסית לבנות לעצמי מילון מונחים כדי שאוכל לקטלג את הגלזורות לא רק לפי צבעים, שזה קיטלוג ברור ומובן מאליו. אז ארחיב פה על המונחים, כדי שאחרי זה אוכל להשתמש במילים קצרות.
אז למה אני מתכוונת כשאני אומרת:

גלזורה שקופה - המונח הזה מתאר מצב בו אנחנו רואות (דרך אגב הפוסטים הולכים להיות בלשון נקבה כי אני בת ואין ום סיבה שאדבר בלשון רבים בזכר רק כי זה מה שהרגילו אותנו) את החומר של הכלי מבעד לגלזורה. כלומר, קרני האור חודרות לחלוטין מבעד לשכבת הזיגוג, פוגעות בחומר וחוזרות לתוך העיניים שלנו ובכך נותנות לנו לראות מה קורה גם מתחת לזיגוג. שזה מצויין כי הרבה פעמים נרצה שיראו את תוואי פני השטח של האובייקט שיצרנו. גלזורה שתתואר כשקופה יכולה להיות 'נקייה' ללא צבע אבל יכולה להיות גם ציבעונית, פשוט אין בה חלקיקים שמרחפים בתוך הזיגוג ומפריעים לקרני האור לנוע בחופשיות.
ציירתי לכן איור שלי עזר להבין את זה, מקווה שייסיע לכן

גלזורה חצי שקופה או חצי אטומה - פה אנחנו יכולות לראות את פני השטח מתחת לגלזורה רק באופן חלקי. חלקיקים מרחפים בתוך המסה הזכוכיתית של הזיגוג וגורמים לשבירה חלקית של קרני האור, כך שחלקן נשברות לפני שהן מגיעות לפני השטח של החומר ואנחנו מקבלות רק תמונה חלקית של מה שקורה מתחת לזיגוג. גלזורה חצי שקופה יכולה להיות 'נקייה', למרות שכנראה תהיה בה עננות קלה כתוצאה מהחלקיקים שמרחפים בה, או ציבעונית.

גלזורה אטומה - בגלזורה שתאופיין ככזו קרני האור ישברו ממש כשהן פוגעות בשכבת הזיגוג וכך יווצר מצב שבו לא נראה כלל מה קורה מתחתן ולא נראה כלל את פני החומר של הכלי הקרמי.

איטום הגלזורה נעשה על ידי הוספת חומרים שלא נמסים בזיגוג, חומרים שנמצאים ברוויה, או חומרים שמרחפים בזיגוג. הם יצרו את קרני האור מלהגיע לחומר ולכן יתקבל זיגוג אטום.

כאשר החומרים האוטמים נמצאים בתוך הזיגוג יתקבל זיגוג אטום מבריק.

כאשר החומרים האוטמים שנמצאים בתוך הזיגוג, בולטים מפני השטח מתקבל זיגוג אטום ומט

גלזורה מבריקה - לזיגוג יש ברק, הוא בוהק. פני השטח שלו לרוב יהיו חלקים למגע ונעימים.

גלזורה מט - הזיגוג אינו מבריק, הוא עמום. לעיתים פני השטח שלו יהיו מחוספסים למגע ואז גם אתאר אותו כאבני. אם המגע שלו יהיה נעים ואולי אפילו יהיה לו ברק קל אתאר אותו כמט משי.

גלזורת קרקל או גלזורה סדוקה  - כדי ליצור זיגוג יציב וחלק ההתכווצות וההתפשטות שלו בחום התנור צריכה להיות זהה לזו של פני החרס. אם הן לא מתואמות נוצרים 'פגמים' בזיגוג. לעיתים אנו מעוניינים בפגמים אלו ומחפשים אותם ונבחר בזיגוג שמאופיין בהם (הקטע הבא מועתק מ'קרמיקה לכל' מעת פועה ודוד רשף) "היסדקות - הכוונה לרשת של סדקים דקיקים, המתהווים על פני הזגוגית. ההיסדקות היא, איפא, תוצאה של שיעורי התרחבות והתכווצות גדולים יותר של הזגוגית לעומת אלה המתרחשים בגוף החרס אותו מחפה הזגוגית. כשהזגוגית נימצאת במצב מותך בעת הבשלתה בכיבשן, היא נצמדת אל גוף החרס תוך 'הסתגלות שטח' ביניהם. אולם כשמתחילה ההתקררות והזגוגית מתמצקת, היא מתכווצת יותר מאשר מתכווץ גוף החרס. חיפוי הזגוגית נעשה, איפא, קטן מלהכיל בתוכו את גוף החרס, נוצר בו - בחיפוי הזגוגית - מתח רב מדי והוא מעלה סדקים" (נכון שהם מסבירים את זה ממש יפה! אני ממש מאוהבת בהסבר הזה).

גלזורה מתקצרת - כמו שהסברתי למעלה צריכה להיות התאמה בין התכווצות והתפשטות הזיגוג לזו של פני החרס. במצב זה פני השטח של הזיגוג אינם אחידים, מצב שנוצר כשהגלזורה מתכווצת יותר מאשר גוף החרס ונוצר מראה של איים של גלזורה על פני החרס. ניראה מצב זה הרבה פעמים כשבזיגוג יש אחוז גבוה של מגנזיום.
לעיתים השימוש במונח זה יתאר פגם בזיגג ואז הוא יתואר כגלזורה זוחלת והתופעה תיתבטא בכך שחלק מפני החרס יהיו ערומים מזיגוג.

גלזורה נוזלת - כשמה כן היא נוזלת, הזיגוג אינו יציב והמסה הזכוכיתית נוזלת בעת השריפה, מפני החרס עד תחתית החרס. גלזורה נוזלת יכולה להיראות יפה אך היזהרו היא ככל הנראה צפויה לגרום נזק למדפי התנור כי מתישהו היא תיזול עליהם.
למניעת הנזילה יש להוסיף חומרים מיצביים שיעלו את נקודת ההתכה של הזיגוג או בהתאמה להפחית בחומרים שמורידים את נק' ההתכה שלו. יש זיגוגים שחייביים להיות נוזליים כמו זיגוגים קריסטליים שנוזליות הזיגוג מהווה תנאי מחייב להתפתחות הקריסטלים בתוך המסה הזכוכיתיית. בשימוש בגלזורות כאלה כדי לכן להקפיד על שימוש בתחתיות בעת השריפה ואפילו לבנות צלוחיות מיוחדות לשם כך.

גלזורה מתקלפת - הגלזורה ניפרדת מפני החרס לאחר השריפה, היא מתרוממת ונופלת מהכלי. זוהי תופעה הפוכה לזו שגורמת להיסדקות בפני הזיגוג. 

גלזורת אפקטים - גלזרה שיש בתוכה כמה צבעים או כמה גוונים יחד בתוך שכבת הזכוכית שלה.

שריפת אוקסידציה - שריפת גלזורה בתנור קרמי שמופעל על ידי חשמל. בתנור כזה מורכבים סלילי מתכת שמעבירים חום. האטמוספרה בתמהלך השריפה נשארת רווית חמצן.

שריפת רדוקציה - שריפת גלזורה בתנור קרמי שמופעל על ידי גז או עצים. כלומר במהלך השריפה יש אש חיה שמפיצה את החום שגורם לגזורות להגיע להבשלה. כתוצאה מכך האטמוספרה בתמהלך השריפה דלילה בחמצן והאש שואבת מהחרס ומהזיגוג חמצן כדי להמשיך לבעור ובכך גורמת להם לשינוי כימי שמתבטא גם במראה. דוגמאות לחומרים שעוברים שינוי כתוצאה מכך הן:

•  נחושת תהיה ירוקה בשריפת אוקסידציה ואילו ברדוקציה תהפוך לאדומה.
• ברזל יהיה חום בשריפת אוקסידציה, לעומת זאת ברדוקציה בכמויות קטנות יהפוך ליקרק ובכמויות גדולות יראה שחור.
•  באאוקסידציה כמות קטנה של כרום שתשולב עם בדיל תיצור צבע ורוד וברדוקציה תתבטל השפעת החיבור והזיגוג ישאר ירוק.

שריפת ראקו - שריפת גז, לרוב עד טמפ' נמוכהה של 1000 מעלות צלסיוס.  כשהכלים מגיעים לטמפ' היעד של הבשלת הזיגוג הם מוצאים מהתנור במהירות ועוברים שוק טרמי. לעיתים הם מוכנסים לאחר מכן לחבית סגורה עם חומר בערה אורגני (נסורת, עיתונים, עלים וכו'). חום הכלי גורם להידלקות החומר האורגני, האש יוצרת סביבה דלה בחמצן ולכן לוקחת מהזיגוג את החמצן וכך נוצרת רדוקציה. בנוסף האש נחנקת בסופו של דבר ונוצר עשן שחודר לסדקים שנוצרו בחרס ובזיגוג (כתוצאה מהשוק הטרמי שעברו מוקדם יותר) ומשחיר אותם ונוצרים קרקלים יחודיים לשריפה זו. יש גם שריפת רקאו עירום שבה במקום זיגוג הכלים מצופים בסליפ ואז בזיגוג שמקולפים לאחר השריפה ואז פני החרס נותרים עם קרקלים נקודות שחורות. 

איך הכל התחיל

לפני חמש שנים סיימתי ללמוד במחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל. תמיד עסקתי באומנות וכבר מגיל צעיר התאהבתי בחומר הקרמי, אבל את עולם הגלזורות הכרתי רק בבצלאל. זה עולם קסום ועצום שמאוד הזכיר לי את תחום האפייה והקונדיטוריה שגם הוא חביב עלי ודי מהר התחברתי אליו. וכמו שיש עשרות מתכונים לעוגת שוקולד ואף פעם לא תדעי איזה טעם יש לה עד שתאפי אחת, ככה יש גם עשרות מתכוני גלזורות לצבעים שונים, טמפ' שריפה שונות, סוגי שרפות ועוד. זה פשוט תחום שתמיד אפשר ללמוד בו עוד דברים. 

אז במשך ארבע שנים אספתי ורשמתי גלזורות שתלמידים השתמשו בהן במחלקה וגלזורות שמרצים נתנו, וגם כאלה שמצאתי בספרים ובאינטרנט. אבל בפועל ידעתי רק איך חלק קטן מהן נראות, וגם לא הייתי בטוחה איך הן נראות על חמרים שונים. 

אז בשנה האחרונה ללימודים החלטתי שבמקביל לפרוייקט הגמר אכין טסטים של כל הגלזורות שאספתי ואנסה אותם על שלושה חמרים שונים שבאותה תקופה בעיקר השתמשתי בהם.

ניסיתי ליצור גם מילון מונחים שיעזור לי לקטלג את אופי הזיגוגים באופן ברור.

הכנתי טבלאות, שקלתי חומרים, סיננתי גלזורות, טבלתי טסטים, שרפתי אותם ואפילו צילמתי את כל הטסטים.

ומה אתן חושבות שקרה אחרי זה - כלום, כל המידע הזה פשוט שוכב לי במחשב מאז.

אז הבלוג הזה הוא ניסיון שלי לשתף אתכן בכל הידע שצברתי ומקווה שתהנו   

חשוב לי לציין שבאתר יש הרבה מתכונים ואתן יותר ממוזמנות להכין ולהשתמש בהם. אבל אני לא פה כדי לענות על שאלות מקצועיות.

 ומשהו נוסף : כל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. המראה הסופי של הזיגוג תלוי בהרבה דברים - בטמפרטורה בה הוא נשרף, בתנור אליו יוכנס הכלי, בחומרים מהם הוכנה התרכובת (מדי פעם הספקים משנים את יבוא החומרים שלהם), בגלזורות נוספות שיש בתנור ופולטות חומרים נוספים שמשפיעים על אווירת השריפה וכו'. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. אם לאחר מכן עדין תאהו את הגלזורה, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.