יום שישי, 24 ביולי 2020

גלזורת ג'ירף מתכווץ



מאפיינים -  אטומה, מט-משי ומתקצרת

צבע - לבן

החומרים בתרכובת שמלבינים את הזיגוג הזה הם קאולין ומגנזיום. יש מעל ל30% מגנזיום במתכון, כמות כזו גדולה גורמת לזיגוג להיות בעל איכות של זיגוג מתקצר, כלומר, מתכווץ לתוך עצמו ויוצר איי גלזורה על פני החרס. אפשר לראות בטסט שככל שהשכבה של הזיגוג עבה יותר כך נוצרים גם 'איים' גדלים יותר.

לפני השריפה לזיגוג זה יש נטיה להתקלף וליפול המחרס כך שצריך להיזהר איתו. אפשר למרוח על פני הכלי תחמוצת כמו ברזל או קובלט שתסייע להדבקה שלו, הוספת התחמוצת תשפיע על הגוון הסופי של הזיגוג

לדוגמא כלי שנמרחה עליו תחמוצת ברזל אדום ואז נטבל בגלזורה:
 

ודוגמא נוספת לאובייקט שנמרחה עליו תחמוצת קובלט לפני הטבלתו בזיגוג, בשל נוכחות המגנזיום הקובלט קיבל גוון סגלגל:


 טמפרטורת שריפה 1220 מעלות צלסיוס, שריפת חשמל 

מתכון לטסט של 100 גרם :

פלדספר אשלגני - 31 ג'
גיר - 7.5 ג'
מגנזיום - 31 ג'
צינק - 5.5 ג'
פריטה בורט 3134 - 6 ג'
קאולין - 19 ג'


להכנת קילו גלזורה יש להכפיל את כמויות החומרים פי 10

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.


                                                                           מקרא תמונה:
P - פורצלן
SM - חימר לבן
GG - חימר אפור
OX - אוקסידציה
R - רדוקציה
משולש+10 - טמפ' שריפה 1300 מעלות צלסיוס
משולש+6 - טמפ' שריפה 1220 מעלות צלסיוס

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

איך הכל התחיל

לפני חמש שנים סיימתי ללמוד במחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל. תמיד עסקתי באומנות וכבר מגיל צעיר התאהבתי בחומר הקרמי, אבל את עולם הגלזורות הכרתי רק ...