תכלת יאיר

אטומה, מבריקה, יציבה

תכלת טורקיז, אפורה-ירוקה כשהיא דקה, תכלת כשהיא עבה.

  * זאת גלזורה שיאיר לוי יצר במהלך שיעור טכנולוגיה בבצלאל. אלישבע רבין, המורה לטכנולוגיה קרמית, נתנה לנו נוסחא של יחסים בין מתיכים ראשיים, משניים, אוטמים ויוצרי זכוכית. ואנחנו בחרנו באילו חומרים להשתמש ובאיזה אחוזים לשלב אותם במתכון ולאחר מכן בדקנו אותו גם עם צובענים. יאיר לקח נוסחא קיימת של גלזורה כתום טורקיז דקלה והפשיט אותה מהצובענים שלה. הוא בחר דווקא במתכון זה כי הוא רצה להשיג אפקט של גלזורה משחקת. כלומר, גלזורה שמשנה את צבעה לפי עובי שכבת הזיגוג.  

הבדיל מהווה פה חלק מהבסיס ולא נחשב כצובען. הוא אוטם את הגלזורה ומעניק לה איכות משית. יאיר הקטין את כמות הבדיל במתכון מ10% ל5% כדי לחסוך בעלויות כלכליות.

מתכון לטסט של 100 גרם:

קוורץ-20 ג'

פריטה בורקס 6004- 30 ג'

בנטוניט-2 ג'

מוצא-30 ג'

בדיל-5 ג'

נחושת קרבונט-3 ג'

קובלט אוקסיד - 1 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל כל חומר פי 10.

הגלזורה נבדקה לשריפת חשמל בטמפרטורת 1220 מעלות צלסיוס .

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.