טורקיז לבנבן אופיר

מאפיינים -  אטומה, מט-משי, יציבה

צבע - טורקיז ממש בהיר עם נקודות אפורות קטנות.

יש משהו ממש מגניב בלראות את אותו בסיס בווריאציות שונות עם תחמוצות מתכת אחרות כל פעם. פה אפשר לראות שתוספת הכרום יצרה ירוק מאוד עדין. אין לי מושג איך נוצרו הנקודות האפורות הקטנות.

* זאת גלזורה שיצרתי במהלך שיעור טכנולוגיה בבצלאל. אלישבע רבין, המורה לטכנולוגיה קרמית, נתנה לנו נוסחא של יחסים בין מתיכים ראשיים, משניים, אוטמים ויוצרי זכוכית. ואנחנו בחרנו באילו חומרים להשתמש ובאיזה אחוזים לשלב אותם במתכון ולאחר מכן בדקנו אותו גם עם צובענים.   

אני לא רציתי גלזורה מבריקה במיוחד אז שילבתי בין פלדספר אשלגני לנתרני. הוספתי מגנזיום כדי שיווצרו צבעים סגולים בגלזורה ושתהיה לה איכות משית. הוספתי קצת קאולין ובנטוניט בשביל צמיגות טובה ובחרתי גם בנפלין סייאנט פשוט כי אהבתי את השם שלו. הגלזורה שיצאה מכל המיקס הזה היא גלזורה אטומה בעלת איכות משית מאוד נעימה.

מתכון לטסט של 100 גרם:

פלדספר נתרני-15 ג'

פלדספר אשלגני-20 ג'

קוורץ-16 ג'

גיר -15 ג'

מגנזיום-10 ג'

נפלין סייאנט-20 ג'

טיטן -5 ג'

קאולין-2 ג'

בנטוניט-2 ג'

כרום -0.5 ג'

להכנת קילו גלזורה יש להכפיל כל חומר פי 10

הגלזורה נבדקה ל - 1220 מעלות צלסיוס בשריפת חשמל.

* מזכירה שכל גלזורה יוצאת אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.