מאפיינים- חצי אטומה, מט-משי, יציבה
צבע - תכלת אפרפר טיפה ירקרק
זו הזדמנות לראות איך תחמוצות מגיבות בהתאמה למתיכים שהן פוגשות בזיגוג. בעיקרון כרום לרוב יתן לנו ירוק. בזיגוג זה יש פלדספר אשלגני ונתרני שמפגש ביניהם לבין הכרום אכן אמור לתת לנו ירוק, אבל יש פה גם מגנזיום שמפגש בינו לבין הכרום אמור לתת לנו גוון חום. בנוסף לכרום יש לנו גם נוכחות של רוטיל. רוטיל להזכירכן הוא חומר שיש בו טיטן וברזל. כך שהוא אמור לתת לנו צהוב בהיר או חום. איכשהו החיבור ביניהם יצר צבע הטורקיז אפרפר.
* זאת גלזורה שיצרתי במהלך שיעור טכנולוגיה בבצלאל.
אלישבע רבין, המורה לטכנולוגיה קרמית, נתנה לנו נוסחא של יחסים בין מתיכים ראשיים,
משניים, אוטמים ויוצרי זכוכית. ואנחנו בחרנו באילו חומרים להשתמש ובאיזה אחוזים
לשלב אותם במתכון ולאחר מכן בדקנו אותו גם עם צובענים.
אני לא רציתי גלזורה מבריקה במיוחד
אז שילבתי בין פלדספר אשלגני לנתרני. הוספתי מגנזיום כדי שיווצרו צבעים סגולים
בגלזורה ושתהיה לה איכות משית. הוספתי קצת קאולין ובנטוניט בשביל צמיגות טובה
ובחרתי גם בנפלין סייאנט פשוט כי אהבתי את השם שלו. הגלזורה שיצאה מכל המיקס הזה
היא גלזורה אטומה בעלת איכות משית מאוד נעימה.
מתכון לטסט של 100 גרם:
פלדספר נתרני-15 ג'
פלדספר אשלגני-20 ג'
קוורץ-16 ג'
גיר-15 ג'
מגנזיום-10 ג'
נפלין סייאנט-20 ג'
קאולין-2 ג'
בנטוניט-2 ג'
רוטיל-4 ג'
כרום-0.5 ג'
להכנת קילו גלזורה יש להכפיל כל חומר פי 10.
הגלזורה נבדקה ל - 1220 מעלות צלסיוס בשריפת חשמל
* מזכירה שכל גלזורה יוצאת
אחרת לכל קרמיקאי. כך שתמיד כדי להכין טסט של 100 גרם מגלזורה שמוצאת חן בעיניכן
ולשרוף אותו אצלכן בתנור. ורק לאחר שראיתן את התוצר והוא יצא יפה לדעתכן, אז ורק
אז להכין דלי של כמה ליטרים ממנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה